נשימה במים

 "ריברסינג" ונשימה במים

טכניקת הנשימה "ריברסינג" כפי שנחשפה למערב על ידי ליאונרד אור בשנות ה-70 התגלתה לראשונה במהלך סשן נשימות ספונטני בתוך האמבטיה. רק כעבור זמן מה החל ליאונרד אור לנשום מחוץ למים על מנת לבדוק אם התהליך מתרחש רק במים. נראה כי לא בכדי נתגלתה הטכניקה במים שהריי אם נצוף להנאתינו במים חמימים, כבר נחוש רפויים והאנרגיה בגוף תנוע בצורה חופשית יותר. כאשר נוסיף לכך נשימה מואצת הריי שמתקבל תהליך עמוק הלוקח את הנושם למסע ריפוי.

ריברסינג במים חמים

סביבה מימית לכשעצמה מאפשרת מעין חזרה לזיכרון קדום, בשלב שהעובר ברחם אמו לפני צאתו לסביבה "יבשה". בנוסף, אלמנטים נוספים כמו:
– מים בטמפרטורה הקרובה לטמפרטורת הגוף כמו בגוף האם היינו כ-34 מעלות צלזיוס.
– צלילים עמומים של הנשימות מתחת למים כמו בעובר.
– תחושה של ציפה בתוך נוזל מה שמסייע לטישטוש גבולות הגוף.
רק מסייעים למטופל להרפות ולהתמסר בתהליך. נשימה בתנאים של מיים חמים מסייעת לזיכרונות מודחקים מרגע הלידה לעלות.

חשוב להבין כי דפוסים רבים בחיינו ותבניות התנהגותיות שלנו ראשיתם בחוויה הראשונית בעולם הזה היינו, חווית הלידה. הלידה מעצבת לוולד את חייו. חלק רב מהאופן בו נתנהג ייקבע מהחוויה הראשונית הזו של הלידה במה דברים אמורים. חווית הלידה היא חוויה טראומתית עבור התינוק היות ולאחר ש-9 חודשים נמצא העובר בסביבה שקטה, מוגנת חמימה, הריי שברגע היציאה לעולם הסביבה רועשת, יבשה, ניתוק מחבל הטבור שעד כה היה מקור המזון של התינוק, טפיחה בישבן על מהרופא לוודא שהתינוק נושם ואירועים נוספים הינם הלם עבור התינוק.

 כיצד חוויית הלידה אחראית על עיצוב חיינו?

לידה הינה תהליך מורכב הכרוך לעיתים בסיבוכים רבים לדוגמא :
– עובר שחבל הטבור נכרך סביב צוארו ובכל רגע שנלחם הוא לצאת החוצה התהדק חבל הטבור יותר ויותר וחנק אותו יכול לצאת עם מסר לעולם "שאם אלחם הדבר יביא למותי" לכן בשנים מאוחרות יותר אותו אדם לא יילחם על כלום בחייו היות והינו מופעל על ידי המסר הזה.

– עובר שמכל סיבה שהיא נפגעה אספקת החמצן או המזון אל השילייה יכול לחוות מצוקה שתחרט כטראומה או אפילו ליצור מסרים עימם יצא העובר לעולם כמו "מסוכן שם בחוץ" , "אוכל וחמצן אינם מובנים מאליו וצריך להילחם עליהם" כלומר, התנהגות הישרדותית שתבוא לידיי ביטוי בחייו המאוחרים.

– מצבה הנפשי של האם כלומר מתח, לחץ, כעס, חרדה ישפיעו מאד על העובר אשר סופג את התדרים האנרגטיים האלו של האם מה שיוצר בעובר חוסר שקט שימשיך גם כשיגדל כתינוק ואף כבוגר. תופעות כמו חוסר ריכוז, עצבנות תוקפנות וחרדות, יכולות לנבוע בשל מצבה הריגשי/נפשי של האם.

– חיתוך חבל הטבור בשלב מוקדם מידיי מונע אספקת חמצן ויכול לגרום לבעיות מיגרנה בעתיד.

לכן תהליך של מספר מפגשיי נשימה במים חמים יכול להחזיר את המטופל לחוויית הלידה אם הדבר נחוץ ולשחררו מדפוסים המנהלים את חייו ושלא ברור לו מה מקורם. לשם שיחרור המטופל מתבניות אלו טכניקת זו הינה יעילה וחוויתית מה שלא יכול להתאפשר בטיפול בטראומה באמצעות שיח בלבד.

הסשן יכול להתקיים בשני אופנים:

ציפה על הגב: כאשר המטופל צף על גבו כשכל גופו במים למעט פניו תוך שהמטפל תומך בו ונמצא להעניק תחושה של ביטחון למטופל.
 שנורקל: המטופל צף על ביטנו ונושם דרך שנורקל. זוהי חוויה מאד מעניינת לנשום הפוך כלומר עם הפנים לכיוון הריצפה, היות ואז הנשימה מתחילה לחלחל למקומות בגוף שלא רגילים לקבל כמות                    כה גדולה של חמצן. מה גם שהגוף לא נתקל בהתנגדות כל שהיא כפי שהיה קורה אילו נשם                            המטופל מחוץ למים על מיזרון ומצע קשה כמו הריצפה.

מנסיון עם מטופלים, מים חמים מקנים תחושה של סביבה טבעית לנשום בה. בנוסף, מטופלים שסבלו מחרדה ממים או שהתקשו ללמוד לשחות או שלא היו מיודדים עם המים בשל חוויה לא נעימה בעברם, או טראומה מגילגול קודם דיווחו כי טיפול בנשימה מתחת למים גרם להפחתת החרדה ואף להיעלמותה.

ריברסינג במים קרים

אחת האיכויות שנשימה במים קרים יכולה להביא עימה היא דימוי של חווית המוות. המים אינם קרים מאוד. הם בטמפרטורה קרה, אך כזו המאפשרת למטופל להיכנס לתהליך מבלי לסבול.
כמו כן מטופלים שנשמו במים קרים נטו לדווח על נטייה לפגוש מקומות בהם הוחזק כאב או מתח לאורך זמן.

 

סגור לתגובות.