התמקדות

על התמקדות

גופינו חי כל סיטואציה בחיינו בצורה מלאה ושלמה. עם זאת, לרוב איננו מודעים לשלמות הזאת, ואנו מתייחסים למצב או לבעיה כלשהיא, מתוך תפיסה מסוימת או רגש, שהינם חלקיים בלבד.

בתהליך התמקדות אנו לומדים להפנות תשומת לב עדינה, קשובה, אמפאתית וסקרנית אל הדבר השלם והמופלא, הנוצר מכך שהגוף חי את המידע וחווה כל רגע וכל פן בחיים.

אנו שמים בצד את כל הפרשנויות וההשערות, וממתינים לתחושה עדינה שתופיע. התחושה הראשונה - שאולי תופיע בצורה מעט מעורפלת תחילה - הנה קצה החוט ממנו אנו ממשיכים בצעדים נוספים אל עבר תחושה עמוקה ואמיתית של עצמנו.

במהלך סשן התמקדות, אנו מרשים לעצמנו להיות באי-ידיעה לגבי העניין עליו אנו מתמקדים, ומפתחים בתוכנו נוכחות מקבלת ומתרחבת לכל דבר אשר קיים או אשר עולה בתוכנו.

התמקדות לוקחת אותנו אל מעבר למחשבות ולתפיסות הרגילות, אל תוך חוויה ישירה של כאן ועכשיו. שם מתרחשים שינויים אמיתיים. אנו לומדים לבטוח ביכולת הטבעית של הגוף להעלות תובנות מדוייקות ולהוביל את עצמו לריפוי שלם.

"כל בעיה או מצב שלילי נושאים בתוכם באופן מרומז את הכיוון לפתרון החיובי שלהם"
ג’נדלין, אבי שיטת ההתמקדות

התמקדות -כיצד פותחה השיטה?

ההתמקדות פותחה בשנות ההחמישים של המאה הקודמת, על-ידי פרופסור יוג'ין ג'נדלין (אוניברסיטת שיקאגו). ג'נדלין ניסה לבחון מדוע פסיכותרפיה מסייעת לאנשים מסויימים ולאחרים. במחקרו, הצליח ג'נדלין לקבוע בדייקנות, כבר מן המפגש הראשון או השני, האם הטיפול יצליח והאם יחולו שינויים מובחנים וממשיים אצל המטופל. ג'נדלין ועוזריו אף גילו, כי ההצלחה של תהליך טיפולי אינה תלויה דווקא בתכנים שהועלו או בשיטות הטיפול השונות, אלא באלו אשר "יודעים להיות מטופלים".

את אותן המיומנויות אשר היו למטופלים הללו באופן טבעי, הביא ג'נדלין לכדי שיטה פרקטית שניתן ללמד וללמוד לטכניקה זו קרא התמקדות, מתוך הרעיון שכל אשר עלינו לעשות זה להתמקד ולהקשיב לעצמנו וכך אנו יכולים להיות המטפלים של עצמנו. לכל היותר נזדקק למישהו שיהיה נוכח עבורנו ויקשיב לאשר עולה מתוכנו.

התמקדות – כיצד השיטה מיושמת?

המיומנות הנחוצה לצורך התמקדות, עיקרה שהייה עם תחושות, גם כשהן מופיעות באופן מעורפל: תיאורן באופן הייחודי בו הן מופיעות ברגע, יצירת מגע עימן, והקשבה פנימה למה שיש לגופנו לשתף אותנו.

לרוב, כשעולה בנו כאב, אנו מתמקדים ברצון לסלק אותו. אנו רוצים שהכאב ייעלם ולא יהיה שם. ומה אם נקבל את הכאב ונאפשר לו להיות? כנראה שנגלה שיש שם עוד רובד מעבר לכאב, וייתכן שהכאב עצמו אף ישתנה. יותר מזה, מה אם נקבל גם את הרצון לסלק את הכאב, ונכיר גם בו? נוכל לגלות שאין גבול ליכולת שלנו להתרחב ולהכיל בתוכנו את כל אותם קולות וכל אותן התחושות מבלי להיזדהות עימם, ומבלי לנסות להדוף אותם.

מדוע עלינו להכיל את כל אותם תחושות וקולות?

כאשר נתחיל להקשיב לאותם הקולות, נוכל להכיר טוב יותר את עולמנו הפנימי . נפתח מודעות לכל ההתרחשויות הפנימיות שמפעילות אותנו על "אוטומט". נפתח את היכולת לזהות משהו בנו מבלי להיות מזוהים איתו, ונוכל סוף, סוף להקשיב לכל מה שמנסה להשמיע עצמו שוב ושוב בתוכנו ובגופנו. נפתח את היכולת להישאר ללא מילים (ואולי אפילו נלמד לאהוב זאת) ובכך נפנה מרחב שיאפשר תנועה פנימית הלאה. מתוך כל זה ניווכח כי בעיות בחיינו נפתרות לפתע, התנהגויות שלנו משתנות. נחווה הקלות ברובד הפיזי, נקבל תשובות וודאיות מבפנים לשאלות שונות בחיינו. דברים שהיו אטומים בפנינו יפתחו ויתבהרו. נחווה רגשות שהיו חבויים בנו ולא ידענו על קיומם. ונפתח יותר ויותר אמון בגופנו ובידע הטמון בו.

ההתמקדות מאפשרת קבלה רדיקאלית. כשאנו לומדים לקבל כל חלק בנו, כל קול בראשנו, כל תחושה בגופנו, אנו מפתחים נוכחות אמפאתית וסקרנית פנימה, ומכאן גם החוצה לסובבים אותנו.

התמקדות הגוף השלם – WBF

Whole Body Focusing פותחה ע"י קווין מק אווניו, אשר שילב בין שיטת אלכסנדר לבין ההתמקדות.
הוא מצא כי ההבנות שאלכסנדר ניסה להגיע אליהן מבחוץ, הצליחו לנבוע מתוכו מבפנים, מתוך החכמה השוכנת בתוכנו. הוא נכח לגלות כיצד זרימת האנרגיה הטבעית העוברת בגופנו יכולה להביא לידיעה ממשית.
להמשך קריאה נוספת

התמקדות בנימה אישית

אני מצאתי שההתמקדות מלאה בחמלה מרגשת. היא מקבלת כל מי שרוצה להופיע בתוכה. אין סגירת דלת.
התמקדות מסייעת לנו להשתחרר מההתנגדות שלנו להיות ברגע ההווה, ומאפשרת לנו למצוא מנוחה ברגע.
הרגעים בהם יש השלמה פנימית מלאה עם הדברים כפי שהם, הם אלו הרגעים בהם נוצר שינוי, והחיים יכולים לנוע דרכנו ביתר רכות, פשטות וחופשיות.

אני מזמינה כל אחד ואחת מכם שמילים אלו נגעו בו או בה באיזשהו אופן, עוררו בו או בה סקרנות כלשהי, או תחושה פנימית שיש כאן משהו – לבוא ופשוט להתנסות.
חן