נשימה ויהדות / ארז ניר

א. הִנֵּה יָקָר גְּנּוּחֵי וְנהַ [שֶׁקּוֹרִין קְרֶעכְץ] מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי

כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה

שֶׁהוּא הָרוּחַ חַיִּים

נִבְרָא. הָעוֹלָם…

וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הָרוּחַ…

וְהוּא גַּם כֵּן חִיּוּת הָאָדָם…

כִּי חִיּוּת הָאָדָם הוּא הַנְּשִׁימָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים"

וּכְתִיב: "כּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו"

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: 'אִם תֶּחְסַר הַנְּשִׁימָה תֶּחְסַר הַחַיִּים'

נִמְצָא, כִּי עִקַּר חִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים

הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ

וּכְשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה דָּבָר

עִקַּר הַחִסָּרוֹן הוּא בִּבְחִינַת הַחִיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר

שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ חַיִּים שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר…

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן וּמַאֲרִיךְ רוּחֵהּ

הוּא מַמְשִׁיךְ רוּחַ הַחַיִּים לְהַחִסָּרוֹן

כִּי עִקַּר הַחִסָּרוֹן הוּא הִסְתַּלְּקוּת הָרוּחַ חַיִּים כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הָאֲנָחָה מַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן

רבי נחמן מברסלב מציג לנו באופן מפליא את עבודת הנשימה שהופצה על ידי לאונרד אור כמעט אחד לאחד. לנשום כמו "אנחה" המכונה "קרעכץ" ביידיש ועל ידי כך להכניס אוויר נשימה ורוח לתוך כל חלקי הגוף הנפש. ר' נחמן סובר שהנשימה היא מקור בריאתם של כל הדברים, היא מקור חידושם של הדברים והיא הנושאת את "חיותו" של האדם, ועל כן דרך הנשימה ניתן למלא כל חיסרון משום שהנשימה היא "חיותם" של כל הדברים הקיימים בעולם.

איך הנשימה ממלאת כל חיסרון? אם חסר לי כסף האם תהליך הנשימה ייתן לי אותו? ואם חסר לי בית או אוכל? הלך מחשבתו של ר' נחמן מוליך אותנו להבנה אחרת של חסרונות, צרכים ותשוקות. מהותו של חיסרון היא לעולם רוח ולא חומר. כל חיסרון הוא חיסרון בנוכחות שלנו בתוך חיינו, ביכולת שלנו לראות את הרצון שלנו ככוח חיובי ופועל המביא לנו לכאן ולעכשיו את חלומותינו. הרוח היא שמפרשת את החיים ונותנת את טעמם, ועל כן חיסרון שאנו מרגישים אינו מתחיל מהחומר והעובדות של חיינו, אלא מהסיפור שאנו מספרים עליהם. הסיפור הוא רוח, ורוח מגדילים בעזרת הנשימה.

בתהליך הנשימה המעגלית, או ה"אנחה" של ר' נחמן, אנחנו מתרחבים בתוך כל הכוחות שעולים בנו. הנשימה מאפשרת לנו לפגוש את ה"רוח" העולה בנו כחיסרון ולגלות שחיסרון זה אינו חיסרון באמת אלא רק חיסרון ברוח. החיסרון הוא רק ברוח משום שהעוצמה אינה חסרה לנו באמת והחיסרון נובע רק מהאופן השלילי שאנו פוגשים את האיכות בתוכנו כחיסרון. כלומר לא נושמים אותו מספיק.

תהליך הנשימה הנושם אל תוך התשוקה והחיסרון עצמם, אל תוך הדמיון שהחיסרון מעלה בנו גורם לנו לגלות יחס חדש אל התשוקות שלנו ולגלות בהם מרחבים חיוביים של נוכחות וכוחות פנימיים המגדילים עוד יותר את האפשרות להתקיים בדיוק במקום שלנו.

ארז ינחה סדנה בנושא במסגרת יום הפנינג "נשימה ומה?" ב-23.8

1091867_10151569818720966_1108001509_nהמאמר נכתב ע"י ארז ניר, בוגר "התכנית הישראלית להכשרת מטפלים בנשימה והתמקדות"

 

סגור לתגובות.