מהכאב אל ההתרחבות / יניב קקון

שינוי מתחיל כשאנחנו מסכימים לגעת בכאב. הדעה הרווחת היא כי כשמשהו כואב צריך לטפל בו עד שהוא יחלוף. לא כך הדבר כאשר מדובר בנפש. הכאב בסך הכל בא לסמן מצוקה עמוקה יותר שכל אשר היא מבקשת הוא שיקשיבו לה. להקשיב למצוקה? איך עושים את זה?

  אחת המתנות הגדולות שנותנת לנו עבודת "ההתמקדות", שפותחה ב- 50 שנים האחרונות, היא היכולת להקשיב לתחושות הגוף. לגוף יש חכמה משלו, הוא יודע מהו הצעד הבא לריפוי. הגוף יודע גם מהו הצעד הבא שעליי לעשות בחיים. כל שנדרש מאיתנו הוא להקשיב לתחושות ולסימנים המגיעים מהגוף ואז מידע חשוב עולה ומאיר את עיננו.

  אבל איך מקשיבים לגוף? פשוט מתארים את התחושה. לא מספיק לומר "כאב". כי כאב זו מילה כללית, רצף מוכר של אותיות. כשעולה תחושה של כאב בגוף ואני אומר "כואב לי בבית החזה" אני מצמצם את ספקטרום התחושות. אבל כאשר אני מתאר את הכאב, למשל: "זה כמו תחושה של סלע בצבע אפור משונן שנמצא במרכז החזה, ויש מקום נוסף שלא רוצה שהסלע הזה יהיה שם" . תיאור כזה המשתמש בדימויים, מיקום מדויק של הכאב, שימת לב לכך שיש 2 מקומות בתוכי, הכאב ומקום נוסף שלא רוצה בכאב. תיאור כזה מייצר מיד נוכחות עמוקה עם הכאב שכבר לא סתם כאב אלא כאב מאד מסוים. ואז מה עושים עם זה? מה לעשות עם הכאב והנוכחות שנוצרה איתו?

slider_31

  אפשר לא לעשות כלום, כביכול, "פשוט" להמשיך להיות איתו ממקום נוכח וקשוב. ואפשר לעשות משהו נוסף, שנקרא לנשום בתוך המקום הזה. כאן מגיעה ה"התרחבות". כאן למעשה מגיעה בחירה חדשה, והיא לבחור בחיים מול מקום שבו אני בדרך כלל מתכווץ או בוחר למות.

  כשאני נושם אני מזכיר לגוף, לנשמה, לעצמי את הבחירה שהיא עשתה, והיא לבחור לחיות כאן ועכשיו ברגע הזה.

  מניסיוננו בשנים האחרונות עם מטופלים, גילינו איך לעזור ולתמוך לאדם ליצר נוכחות עם הכאב ואז בעזרת הנשימה להתרחב במקום הזה. גם כאן יש כל מיני אופנים וצורות לעבוד עם הנשימה. על כך אפשר לקרוא במאמר שכתבתי כאן.

  העבודה שפיתחנו נשענת על מאות מקרים שנפגשנו איתם בעשור האחרון. גילינו שכל שינוי בחיים ולא משנה באיזה תחום, בן אם זה מקצועי, זוגי, במשפחה, בתזונה, באורח החיים, שינוי מתרחש כאשר אני מסכים לפגוש כאב. וכשאני אומר כאב, אני לא מתכוון רק לכאב שהגיע בעקבות מאורע ספציפי וידוע, כמו לאבד הורה. אלא, כאב יכול להיות משהו שלא נתפס אצלי ככאב, אבל בחוויה הנפשית, הפסיכופיזית הוא לחלוטין כזה. הרבה מאד פעמים אני נתקל באנשים שכלל לא מודעים לכאב של עצמם ואומרים "אצלי הכל בסדר החיים שלי דבש". ואני מעז לצאת בהצהרה שכל אחד אבל כל אחד מאיתנו נושא כאב. מעטים מסכימים להקשיב לו, לנשום בתוכו ולהתרחב בו.

5

עוד איכות שאנו לומדים בסופ"ש היא איך להניע אנרגיה בגוף בעזרת הנשימה. כשמשהו תקוע בחיים זה אומר שמשהו תקוע אנרגטית בגוף. כשאנרגיה נעה ומעירה מקום שבו אין תנועה, אנו מיד מתחברים למקור של חיות ושמחת היצירה בנו.

  דבר אחרון שאנו לומדים לעשות בסופ"ש הוא לייצר מציאות דרך נשימה. אך זה כבר נושא למאמר הבא .

  ב-14\24/7 מתקיים סופ"ש בבית אורן שמזמין אותנו לנקות את הגוף (הנשימה מסלקת 70% מהרעלים בגוף), לנקות מחשבות ודפוסי התנהגות שאינם מועילים לנו, להניע רגשות לא מבוטאים. הסופ"ש הוא גם לימודי ומעניק כלים להמשך עבודה.

לפרטים והרשמה כאן.

סגור לתגובות.